ב 10/27/2017

יוצאים מהחומות (הדיסיפלינרים)

לחלק מהקוראים השורות הבאות לא יהיו נעימות או יעוררו רגשות מעורבים וזה יהיה מובן. המאמר עוסק בנקודה רגישה ונפיצה בתחום הטיפול הפרא הרפואי. אין הכוונה לתקוף או לפגוע חס וחלילה באנשי המקצוע הבאים לפעול מתוך מחויבות, אמונה ונתינה לזולת והברכה מראש ניתנת להם. אלא שעל היבטים מסוימים בתחום הטיפול הפרא רפואי להבחן ולהשקל מחדש. המאמר נכתב מתוך התנסות רבת שנים בתחום זה וחוויה חוזרת ונשנית של הנושא המדובר.

ב 10/27/2017

הטיפול בדיבור כחלק ממערך טיפול תקשורתי

מרכז יעל התמחה עד היום בטיפול בדיבור, קידום היכולת הטכנית של הדיבור על מנת לאפשר לילדים עם לקות מסוג דיספרקסיה של הדיבור להיות מסוגלים לתקשר באופן מילולי. לאורך השנים נמצאו טכניקות שונות ונצבר נסיון רב בתחום והשיפור הטכני בהיגוי המילולי ניכר לעין והושג ברוב המקרים הטיפוליים. לאחרונה נתקלנו במחסום חדש בולט לעין. הטיפול בדיספרקסיה המילולית אצל ילדים עם לקות תקשורתית לעיתים פתר את בעיית הדיבור והשפיע באופן ישיר ומשמעותי על איכויות התקשורת שלהם, אצל ילדים אחרים עם PDD או אוטיזם מלא השיפור ביכולות המילוליות לא השפיע באופן משמעותי על היכולות…

ב 10/27/2017

סוגיות בניתוח התנהגות

ניתוח התנהגות הוא כלי שימושי בעולם הטיפולי הבא לידי ביטוי בעיקר בטיפול בהפרעות התנהגות ובעשורים האחרונים בטיפול באוטיזם. קיים שוני מהותי בין ילדים עם הפרעות בהתנהגות לבין ילדים עם אוטיזם ולכן יש לבחון את אופן השימוש בניתוח ההתנהגות בשני המקרים. על מנת להבין לעומק את ההבדלים ואת השימוש הנכון שיתן לעשות בניתוח התנהגות , נשאל את עצמנו מהי התנהגות?

ב 10/27/2017

דיספרקסיה מילולית – הלקות ודרך הטיפול בה

הדיבור עבור רובנו ככולנו הינו מיומנות "רגילה", מולדת. רובנו לא מקדישים מחשבה ליכולת להפיק צלילים , לתת משמעות לצלילים הללו, לחבר אותם למילים ומשפטים ולבנות שפה עשירה היכולה להביע מסרים מאד מורכבים ומאפשרת לפתח חשיבה מורכבת ומופשטת. המשפט הארוך הזה מייצג את משמעות השפה ומורכבותה. הדיבור מהווה את הדרך היעילה ביותר להביע שפה אנושית. מתי אנחנו עוצרים וחושבים רגע על הדיבור? כאשר נולד לנו ילד אשר מתחיל לרכוש את היכולות המילוליות מגיל מספר שבועות, בגיל שנה כבר מפיק מילים ראשונות ובגיל שנתיים כבר משגע אותנו עם מלל בלתי נפסק.

ב 10/27/2017

חיזוק שרירים – גבולות הטיפול

ילדים רבים עם קשיי התפתחות מראים טונוס שרירים נמוך וחולשה בגף עליון ותחתון (ידיים , חגורת כתפים ורגלים). חיזוק שרירים הוא אחד המשימות הקלות לביצוע באופן יחסי. כדי לחזק שריר יש להביא את השריר לעבודה מול התנגדות ברמה כזאת או אחרת כדי להשיג כוח שריר. השינוי הקורה בשריר אצל ילד כתוצאה מהתרגול הוא חיזוק הקשר הנוירו-מוטורי (עצב- שריר) ומעט עליה בנפח השריר.

ב 10/27/2017

כיצד להסתכל על הגדרה אבחונית

בשנה האחרונה עלתה אצלי השאלה מה זה בעצם PDD? כולנו מכירים את ההגדרה מתוך DSM5 אך הגדרה זו אינה באמת מתארת את המצב של ילד עם "PDD " לא כל שכן מסבירה את מצבו. לאחר מפגש עם מאות ילדים שאובחנו עם PDD אני מתקשה עוד יותר עם ההגדרה. עדין לא ראיתי אף ילד שדומה למשנהו. לכל אחד סיפור רקע אחר, משפחה שונה, תרבות שונה, לקויות שונות אשר סך הכל הממצאים מצביעים על לקות תקשורתית SO WHAT? . הממצא היחיד שנכון בכל ההגדרה הזו הוא שלכולם יש לקות תקשורתית, על זה אין ויכוח, הבעיה היא שגורמי הלקות אצל כל ילד שונים על אף שהתמונה דומה. דרך הטיפול אינה

ב 10/27/2017

הרזולוציה התפיסתית של הטיפול

את המיומנות האינטגרטיבית של המטפל ניתן לבטא דרך תפיסה רזולוציונית של הטיפול כלומר היכולת להסתכל על תמונת הטיפול ברזולוציה משתנה בהתאם לצורך. רזולוציה היא צפיפות הנקודות המרכיבות מקטע ויזואלי מסוים. מסך מחשב יכול להקרין תמונה ברזולוציה משתנה. ככול שהרזולוציה גבוהה יותר איכות התמונה תהיה טובה יותר משום שצפיפות הנקודות תגדל והתמונה תהיה "מלאה יותר" וחדה יותר.

ב 10/27/2017

התמודדות עם אופק טיפולי

בכדורגל אומרים "אנו חיים משבת לשבת", בטניס יש אמירה "לשחק כל פעם נקודה אחת", בכדורסל אומרים "לחזור לאט לאט למשחק (מעמדת פיגור)" למה? מה הקשר בין האמירות האלו? מההקשר בין האמירות האלו לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים?